שאלות מחלק יב
שם השואל: דוד
השאלה:
שלום לרב, בחלק י"ב באו"פ בסוף אות רכ"ג כתוב במפורש שג"ר דרוח של ז"א מתקבלים ממ"ן דו' ונקודה, והם מחלוקה ג' דנקודים. מיד אח"כ באות רכ"ד כתוב שמחיצוניות העולמות יצאו גם הג"ר דרוח (עד המוחין דבן ט' שנים) והם מחלוקה א' וב' דנקודים, וכך רואים גם בתשובה קכ"ט. ורק המוחין שלאחר ט' שנים הם מו' ונקודה.
אז לא ברור לי לאיזו חלוקה משתייכים הג"ר דרוח דז"א? לעולמות או נשמות?
תשובה:
לכבוד ר' דוד הי"ו שמחתי לראות שאלה מחלקים מתקדמים ובפרט ששאלת לעניין. הנה אם נדיק מדברי האריזל באות רכד' וז"ל - "כי כל בחינות י"ס דקטנות נחלקות לג' והן עי"מ וכו' וכל זה נקרא חיצוניות" הנמשכים מחיצוניות העולמות דהיינו מחלוקה א' וב' דנקו': עיבור ונ"ר דיניקה - מחלוקה הא' דנקו', מוחין דיניקה וו"ק דגדלות עד ט' שנים ויום א - מחלוקה ב' דנקו'.
וממשיך האריזל "ואח"כ כל בחי' הגדלות יש בהם עיבור ויניקה ומוחין וכו' וכל זה נקרא פנימיות" והיינו עיבור הב' לצורך ג"ר ממש (היינו גדלות ממש) הבא לאחר ט' שנים ויום א שנמשך ע"י מ"ן דו' ונקודה מתתא לעילא בהתעוררות התחתונים, עליהם יוצאים י"ס דגדלות המתחלקת גם הן לעי"מ דגדלות, אשר על ג"ר ממש אלו (שהן גדלות ממש) אמר האו"פ באות רכג' שמחלוקה הג' באים כל בחי' ג"ר של זו"ן. ומה שאמר שם "ואפילו ג"ר דאור הרוח" הכוונה ליניקה דגדלות.
עד כאן תשובת הרב.
המשך השאלה:
אני מנסה להמשיך באו"פ.. לפי זה איך נסביר באות רכ"ה שכתוב "אמנם ג"ר דרוח שמקבל מישסו"ת בעיבור ב' אחר ב' שנים דיניקה וכו'.."?
תשובה:
בדף א' קצד כתב האו"פ וז"ל - ונרנח"י דיניקה נמשכים מחלוקה ב', שאז שבו או"א לראש אלא שהיו עוד במצב פב"א, שמשם קבלו ז"ת קומת הרוח בשלמות, משום שאמא שבה לראש, והאור דחסדים שבה, היה בבחינת ג"ר וראש ממש, ומבחינה זו נמשך הג"ר דרוח, ומוחין דו"ק שז"א משיג בשעת עיבור ב' וכו'.
ולפיכך ברור לנו שאין שג"ר דרוח וו"ק דגדלות נמשכים מחלוקה ב' ככתוב להדיא. ולכן נצטרך להסביר את דברי האו"פ שציטטת "אמנם בחי' ג"ר דרוח שמקבל מישסו"ת בעיבור ב'", שמדובר על עיבור ב' לצורך ג"ר ממש, שקרא לה בפרוש א' פנימיות.
ומה שכתב אחרי ב' שנים דיניקה היינו ב' שנים דיניקה לפרוש הב' שהם עד ט' שנים ויום א' דפרוש הא'. שבפרוש הב' נחשבים רק לב' שנים. ופרצוף הג' דנשמה היינו מוחין דגדלות של הפנימיות של פרוש א'.
ע"כ תשובת הרב.
